למרות מחקרים רבים שניסו לגלות את הפעולות והמניעים הנסתרים המעצבים את התודעה שלנו, מרבית הנושא – שחלקו פיזי וחלקו ערטילאי – נשאר עדיין מעורפל. איננו מבינים עדיין את מרבית המנגנון מאחורי פעולת המוח האנושי, אך בינתיים התגלו היבטים מסוימים של השפעת המוח על הגוף כולו. המשיכו לקרוא כדי להבין כיצד בריאות הנפש יכולה להשפיע על בריאות הגוף.
מנגנוני הפעולה הפנימיים של התודעה האנושית יכולים להשפיע על גוף האדם בדרכים שונות, הן ישירות והן בעקיפין. למשל, אדם המסיים את יומו בחוסר מנוחה עשוי לחוות קושי כשינסה להירגע ולהתרווח, ולא יצליח להירדם בבוא הזמן. לעומת זאת, אדם אחר שחש עצוב במהלך היום, ירגיש חסר אנרגיה, יירדם על הספה ויתקשה להתעורר בזמן למחרת בבוקר.
התגובות הפיזיות שלנו (כמו גם הפעולות שלנו) עשויות לשקף את נופי הנפש שלנו ולהביע את נקודת המבט שלנו על החיים. כאשר מדובר על תגובות נפשיות בריאות כמו שמחה, דאגה, עצב או אופטימיות, המאפיינים שלהן עשויים ללבוש צורת ביטוי פיזית מבלי להותיר חותם מתמשך על חיינו או על תחושת הרווחה שלנו. לעומת זאת, בהפרעות נפשיות, המאבקים הניטשים במוח שלנו עשויים לבוא לידי ביטוי בתסמינים פיזיים של מחלה גדולה וכרונית המסתתרת מתחת לפני השטח.
הפרעות נפשיות רבות עשויות לבוא לידי ביטוי בתסמינים פיזיים, הן כתסמינים רשמיים של ההפרעה הנפשית והן כמחלות גופניות נפרדות.
דיכאון, או בשמו המלא “הפרעת דיכאון מז’ורי” (MDD), הוא מחלת נפש המאופיינת בתקופות ארוכות וקשות של עצב קיצוני, חוסר תקווה ודימוי עצמי שלילי המרחף מעל כל אלה. בנוסף לתסמינים אלה ואחרים, לדיכאון יש לעתים קרובות מספר תסמינים פיזיים, ביניהם רמת אנרגיה נמוכה, קשיי שינה ושינויים קיצוניים במשקל אף ללא דיאטה.
הדיכאון אף עשוי להשפיע על הגוף מעבר לתסמינים הפיזיים שלו עצמו, ולגרום למחלות נוספות, שעשויות להיות קשות לעתים. מחקרים שונים קישרו בין דיכאון למחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם, אסתמה, דלקת פרקים ואוסטיאופורוזיס. ישנו עדיין ויכוח בספרות לגבי הקשר בין דיכאון להופעת גידולים סרטניים.
סכיזופרניה היא מחלת נפש נוספת שעשויה לפגוע משמעותית בבריאותם של הסובלים ממנה. זוהי מחלת נפש פסיכוטית, המאופיינת על-ידי כשל בבוחן המציאות ואף עשויה לכלול קטטוניה (חוסר תנועה פיזית או תקשורת שלעתים אף דומים למצב של “צמח”).
מעבר לתסמינים שצוינו לעיל, נראה כי ישנו קשר בין סכיזופרניה לסיכון מוגבר להתקפי לב ולפיתוח מחלות נשימתיות.
חרדה היא הפרעה הנגזרת מיצר ההישרדות שלנו ומאופיינת בעוררות לא-נעימה המתמקדת באיום עתידי מדומיין, למרות שאין בו שום סכנה ברורה או מיידית. בניגוד להפרעת דיכאון מז’ורי, חרדה היא בעצם משפחה של הפרעות שהתסמינים הפיזיים האפשריים שלהן כוללים קשיי שינה, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והקאות (כל אלה מופיעים באופן ספציפי כתסמינים של חרדת נטישה).
חרדה נמצאה במחקרים שונים כגורמת לסיכון מוגבר להשמנה, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ודלקת פרקים.
למרות שהיא אינה הפרעה נפשית קלאסית, האיגוד האמריקני לפסיכיאטריה (APA) בכל זאת כלל את העישון, וליתר דיוק את ההתמכרות לניקוטין, ברשימת הפרעות ההתמכרות שלו. ניקוטין הוא חומר ממכר מאוד הגורם לתלות נוירולוגית (כלומר, פיזית) ורגשית בעת ובעונה אחת, ויוצר מעגל מהיר של התמכרות בכך שנדרשת כמות הולכת וגדלה של ניקוטין להשגת אותה מידה של רוגע. ללא ניקוטין, המעשן יחוש עצבנות ויתחיל להרגיש בסימני גמילה כגון דופק מואץ, כאבי ראש ותאוות שונות.
בשל תהליך הגמילה המאתגר מאוד שלה, ההתמכרות לעישון קשה מאוד לעצירה, ורק 7% מן המעשנים המנסים להיגמל אכן מגיעים להפסקת עישון. כתוצאה, העישון הפך לנפוץ מאוד, וכיום כ-13.7% מן האוכלוסייה הבוגרת סובלת מהתמכרות אליו. ההתמכרות לעישון (והתלות הפסיכולוגית בה) טומנת בחובה סיכונים בריאותיים רבים, כגון סיכון מוגבר להתפתחות של מחלות לב וכלי-דם, מחלות נשימתיות, סוכרת וסרטן. כ-8 מיליון בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מעישון ומן המחלות הנלוות לו.
חשוב לציין שבדיוק כפי שהתודעה יכולה לפגוע בבריאות הגוף, היא יכולה גם לשפר אותה. הוכח כי רווחה נפשית מפחיתה את הסיכון להתקפי לב ואירועים מוחיים ומאריכה את החיים. בקרב אנשים עם בריאות נפשי תקינה, נמצאו לחץ דם נמוך יותר, רמות סוכר מאוזנות יותר ופחות מוקדי דלקת בגוף.
ההשפעות המיטיבות של בריאות נפשית טובה משמעותיות במיוחד כאשר מדובר על לב האדם. מחלות לב וכלי דם הן סיכון ממשי הן לגברים והן לנשים, והן מהוות גורם תמותה מוביל בעולם, והגורם מספר 1 לתמותה בארה”ב. הקשר המוכח בין בריאות נפשית טובה לבריאות הלב נחשב לגילוי מכונן, ושירותי הבריאות בכל רחבי העולם שואפים לספק טיפול נפשי איכותי אשר אף יכול לגרום לחיזוק הגוף.
בנוסף לקשרים שתיארנו לעיל בין הנפש לגוף, יש ביניהם קשר נוסף – הקשר ההתנהגותי. החוויות הנפשיות שלנו עשויות לבוא לידי ביטוי לעתים קרובות דרך פעולות, והן בתורן עשויות להשפיע על בריאות הנפש. למשל, התמודדות עם דיכאון עשויה לגרום להזנחת ההיגיינה האישית, לתזונה לא תקינה ולהימנעות מפעילות גופנית, בנוסף לאימוץ הרגלים חולניים כגון צריכת אלכוהול וסמים. פעולות אלה עשויות בסופו של דבר לגרום למחלות שונות כגון דלקות, השמנת יתר או התמכרות לניקוטין, כך ששינוי התנהגותי הופך לחלק חשוב מן ההתערבות הטיפולית הן למחלות הנפש והן למחלות הגוף.
על הגל: הגרייה המוחית Deep TMS – סטנדרט טיפולי חדש
תכשירים פסיכדליים והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)
חומרים פסיכדליים ודיכאון
